כותבת חטאים

המאפרה מולי הייתה מלאה בדלי סיגריות וראשי היה סחרחר במקצת. המוזיקה המוכרת והאהובה נשמעה כמו סתם רעש סטטי וצורם והאוויר הדחוס חנק את גרוני. ׳קשה לחזור לבית ריק׳ אמרתי תוך כדי לגימה מהבירה. ׳בגלל זה את באה לכאן׳ הוא אמר וחייך. ׳אבל כאן זה לא הבית שלי׳ אמרתי. ׳אולי כן? את תמיד חוזרת לפה, במוקדם או מאוחר׳ . בדיוק בגלל זה׳ עניתי וסיימתי את שארית הבירה בלגימה אחת ארוכה. ׳קשה...לחזור...לבית ריק׳. הוא שילב את ידו בידי, וחמימות נעימה התפשטה בגופי. חיכיתי כל הערב למגע שלו וכשזה הגיע, הרגשתי סוג של נחמה. רציתי שהוא יחזור איתי הביתה אבל ידעתי שכמו תמיד, אחזור לשם לבד. אולי דווקא במקום הזה הרגשתי כמו בבית, וזו בדיוק הייתה הבעיה- כמו. זה לא היה הבית שלי, לא הבית האמיתי, אולי מקום מפלט זמני. פתאום הבנתי שדווקא כשאני מגיעה לשם, אני מרגישה פחות נוח. אחרי הכול, בבית אני יכולה ללבוש פיג׳מה ולא מחשוף עמוק או שמלה קצרה, צמודה ולא נוחה. בבית אני יכולה…. קמתי במהירות ממקומי, השארתי כמה שטרות על הבר ורצתי לעבר דירתי הקטנה. הורדתי את השמלה החונקת ולבשתי פיג׳מה ורודה ומחממת. התיישבתי על הספה והדלקתי סיגריה וב...